"צרכן נבון – בוחר נכון" (חלק א')

מהו המידע שמספקת לנו תווית המזון, ולמה חשוב שנשים לב...
 
מאת: נעמי ברזילי תאני

בשורות הבאות אתייחס לנושא חשוב הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, שהרי כולנו צרכני מזון. לכן, חשוב מאוד שנדע כיצד עלינו לבחור את המזון שאנו אוכלים, לאילו פרטים כדאי שנשים לב, ומה משמעות המילים  "מופחת", "דל" או "לייט" . "המדריך" השלם לצרכן המבולבל ...

כיום אין עוררין על כך, שהרגלי התזונה הם חלק מאורח חיינו והם בעלי השפעה רבה על בריאותינו ועל איכות חיינו. ידוע גם, שהרגלי תזונה נבונים יש ביכולתם לצמצם ואף למנוע גורמי סיכון בריאותיים ושורה ארוכה של מחלות.

אחד מההרגלים שחשוב שכל אחד מאיתנו יאמץ, הוא קריאה ותשומת לב מיוחדת לתכולת המזונות אותם אנו אוכלים והבנת תרומתם הבריאותית . למטרה זו נועדה תווית המזון. תווית המזון היא "תעודת הזהות" של המוצר, ונועדה כדי שכל אחד מכם יוכל לדעת מה מכיל המזון, מהי כמותו, מהם מרכיביו, ועד מתי מותר לשווק אותו. התווית מאפשרת עריכת השוואה בין מוצרים דומים מבחינת הרכבם ומשקלם, ונותנת כתובת למקרה של תלונות. לכן, חשוב לקרוא את הכתוב על התווית. לאלו פרטים בתווית המזון כדאי להתייחס ?

שם המוצר ותיאורו – ניתן ע"י היצרן והוא בעל ערך שיווקי.
תיאור המוצר: מידע על סוג המזון, צורתו ואופן עיבודו.

לדוגמה: יוגורט עם תות – מציין כי תות הוא אחד המרכיבים במזון.

יוגורט בטעם תות -  מציין כי רק חומרי הטעם ולא הפרי עצמו נמצאים במזון.

רכיבים – ממה מיוצר המזון: רכיבי המזון מפורטים בסדר תכולה יורד. המרכיב שכמותו גדולה ביותר יופיע ראשון ברשימה, והמרכיב שכמותו הקטנה ביותר יופיע אחרון. לדוגמה: אם בלחם מקמח מלא מופיע קמח לבן לפני קמח מלא המשמעות היא שקמח מלא אינו המרכיב העיקרי בלחם. ברשימת הרכיבים חייבים לציין גם חומרי טעם וריח, צבע מאכל  וחומרי שימור. ומומלץ לשים לכך לב ולבחור מזונות שאינם מכילים תוספות מלאכותיות שכאלו.

הסימון התזונתי – התכולה התזונתית – עפ"י תקנות משרד הבריאות חלה חובה על כל יצרן לפרט את הרכב המזון, וזה חייב להופיע על גבי כל אריזות המזון שאנו צורכים. הסימון התזונתי מספק את המידע הדרוש כדי לדעת מהו ערכם התזונתי של המזונות השונים. חשוב לקרוא אותו ולהתייחס אליו ולא להסתפק בפירוט הקלוריות (אנרגיה) בלבד. מומלץ מאוד לבדוק כמה שומן מכיל המזון ולהתייחס גם לסוגו ובהתאם לכך, להחליט איזה סוג מזון להעדיף. כשכמות השומן גבוהה, מופיע גם פירוט של כמות השומן הרווי והכולסטרול , סוג שומן זה הוא שומן שנמצא בעיקר במזונות שמקורם מן החי (בשרים, מוצרי חלב). ובמזונות מהצומח שעברו עיבוד תעשייתי. לאחרונים, מוסיפים שומנים מהצומח (מוקשים/מוקשים חלקית) שלמעשה דומים בהרכבם לשומן הרווי. צריכה מרובה של שומנים רוויים/מוקשים מעלה את רמות "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם דבר שמגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לכן מומלץ להעדיף מזונות שאינם מכילים שומן מסוג זה, או המכילים אותו בכמות קטנה ככל האפשר. בשבוע הבא אתייחס למשמעות העומדת מאחורי הביטויים: דל קלוריות, דל שומן, לייט, דיאט וכיוצ"ב.